"רוחות של שינוי": מיליי שלף את השד של מלחמת פוקלנד מהבקבוק

יותר מ-40 שנים חלפו מאז מלחמת פוקלנד, אך הדם הרע בין ארגנטינה לבריטניה מעולם לא נעלם. השליטה על האיים שבאוקיינוס האטלנטי – הנקראים בפני הארגנטינאים לאס מלווינס – נותרה מקור של מתיחות בין העמים ולעתים גם בין הממשלות, שמתפרצת לעת לעת, כמו במפגש האחרון בין המדינות במונדיאל.

בימים האחרונים שבו האיים לכותרות, לאחר שנשיא ארגנטינה חבייר מיליי אמר שיש "רוחות של שינוי" ביחס לתביעותיה של ארגנטינה לריבונות על האיים. וכן, גם במקרה הזה, הכול מתנקז לבית הלבן של דונלד טראמפ.

טראמפ איים להתערב בוויכוח בין המדינות, לאור תסכולו מהתנהלותה של בריטניה במהלך המלחמה עם איראן וביחס לסוגיות אחרות, כשגם פרויקט קידוח נפט, בריטי-ישראלי, ליד האיים הרגיז את בואנוס אייריס.

בנאום ששודר בטלוויזיה ביום חמישי, הבטיח מיליי כי ארגנטינה לא "תעמוד מנגד בחוסר מעש" לנוכח פרויקט הנפט, והודיע על הטלת סנקציות על חברות הקשורות להפקת נפט "בשטח ארגנטיני הנתון לכיבוש בריטי".

"נושבות רוחות של שינוי בעולם, והן חיוביות לתביעה שלנו", אמר, בהתייחסו לאיום של טראמפ להסיר את תמיכתו בריבונות הבריטית.

עם זאת, בלונדון ציינו שתושבי האיים עצמם הצביעו ברוב מוחץ ב-2013 בעד הישארותם בריטיים.

"איי פוקלנד הם בריטיים משום שתושבי איי פוקלנד בוחרים להיות בריטים", הגיב שר ההגנה הבריטי, וס סטריטינג, בפוסט ברשתות החברתיות ביום שישי. "המחויבות שלנו לאיי פוקלנד מוחלטת ואינה ניתנת לערעור", הוסיף סטריטינג.

מלחמת פוקלנד החלה באפריל 1982, כשכוחות ארגנטינאיים פלשו לאיים שהיו בשליטת בריטניה מאז המאה ה-19, ובעקבות זאת שלחה ראש ממשלת בריטניה דאז, מרגרט תאצ'ר, כוח משימה ימי כדי לכבוש אותם מחדש. במהלך העימות נהרגו 649 ארגנטינאים, 255 בריטים ושלושה מתושבי האיים.

ביום שלישי הגישו יוצאי מלחמת פוקלנד הארגנטינאים ועורכי דין לענייני סביבה תביעה לעצירת פרויקט הנפט שמובילות חברת רוקהופר הבריטית וחברת נאוויטס הישראלית.

רוקהופר, שמחזיקה ב-35% משדה נפט מרכזי מול חופי איי פוקלנד, בעוד נאביטס מחזיקה ביתרה, ראתה את מחיר מנייתה צונח בכ-7% ביום שישי בבוקר, בעוד החברות התעקשו כי הצהרתו של מיליי לא תשפיע על הפרויקט. החברות השותפות מסרו כי הן פועלות "ברישיונות נפט תקפים" ו"בתמיכה מלאה ומתמשכת" של ממשלת בריטניה.

מיליי, מצדו, אמר כי הפרויקט מפר החלטה של האו"ם הקוראת לשני הצדדים להימנע מפעולות חד-צדדיות באיים.

"אם נאפשר זאת, ניצור תמריץ לממשלת בריטניה להעמיק את הכיבוש של האיים ואת ניצול המשאבים שלנו", אמר. הוא הוסיף כי חברות המעורבות בפרויקטים באיי פוקלנד "מאחורי גבה של ממשלת ארגנטינה" ייאסרו מלפעול בשטח ארגנטינה.

הניסיון של מיליי לשלהב את הרוחות סביב האיים קורה בעת ששיעורי התמיכה בו צונחים, קצת יותר משנה לפני הבחירות לנשיאות. לפי הסקרים, רק כ-34% מהארגנטינאים תומכים במדיניות הקיצוצים החריפים והדה-רגולציה שלו.

ארצות הברית מנסה ללחוץ על בריטניה להגדיל את הוצאות הביטחון שלה, ומשתמשת בסוגיית פוקלנד כקלף מיקוח. בריאיון שהעניק ביום חמישי לרשת הבריטית GB News , מתח טראמפ ביקורת על היעדר התמיכה הצבאית מצד לונדון במלחמתו באיראן, וסירב לאשר אם יתמוך בבריטניה במקרה של סכסוך חדש עם ארגנטינה .לדבריו, המלחמה האחרונה ב-1982 "הייתה לפני זמן רב".

שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, התעקש כי "זכותם של תושבי האיים להגדרה עצמית היא עליונה, היא מעוגנת במשפט הבינלאומי ואנו נגן עליה בנחישות".

עם זאת, ראש משרד החוץ הבריטי לשעבר, סיימון מקדונלד, אמר ל-BBC כי בריטניה צריכה לבחון מחדש את העלויות הכרוכות בניהול טריטוריה הנמצאת במרחק של כ-13 אלף ק"מ משטחה היבשתי.

"אני חושב שהגיע הזמן לבחון את הנושא מחדש באופן יסודי", אמר מקדונלד, תוך שהוא מכיר ב"מעמדם האיקוני" של האיים בבריטניה, בעקבות הניצחון במלחמה לפני יותר מ-40 שנה.

מיליי הציג את בחינת העמדה האמריקאית כעת כהצדקה למדיניות שלו ולתמיכתו הנחרצת בממשל טראמפ.

"ארה"ב שוקלת את שינוי העמדה הזה משום שהיא יודעת שלארגנטינה יש שותף אמין", אמר. בריטניה, לעומת זאת, "נמצאת בדרך של הידרדרות", אמר, וטען כי היא מתמודדת עם "משברים רבים בתחומי ההגירה, הדמוגרפיה והכלכלה".