התובע בהאג ביקש להוציא צו מעצר למנהיג החונטה במיאנמר

התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ביקש ביום רביעי להוציא צו מעצר למנהיג הצבאי של מיאנמר, מין אונג הלינג, בחדש לפשעים נגד האנושות כלפי המיעוט הרוהינגי המוסלמי ברובו. 

החונטה, השולטת במיאנמר מאז הפיכה צבאית נגד הממשלה האזרחית ב-2021, אמרה שהיא אינה מכירה בסמכותו של בית הדין. בקשתו של התובע קארים חאן הוגשה כשבוע אחרי שעלה לכותרות בעולם בעקבות הסכמת בית הדין לבקשתו להוציא צווי מעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. 

האישומים נגד מנהיג הצבא של מיאנמר נובעים מרדיפת המיעוט הרוהינגי במהלך מתקפה של כוחות הביטחון באוגוסט 2017. כמיליון מהם ברחו לבנגלדש השכנה, וחוקרים של האו"ם תיארו את הקמפיין כטיהור אתני שבוצע בידי חיילים, שוטרים ותושבים בודהיסטים. אלו הרסו מאות עיירות במדינת המחוז ראקין, עינו תושבים וביצעו מעשי הרג ואונס המוניים.  

יותר ממיליון פליטים רוהינגים מצטופפים במחנות בבנגלדש, והחלטה של בית הדין הפלילי הבינלאומי הייתה עבורם סיבה נדירה לשמחה. "סוף כל סוף צעדנו צעד קדימה לעבר עשיית צדק ודין וחשבון", אמר טון קהין, נשיא ארגון המייצג רוהינגים בבריטניה. 

הבקשה לצו המעצר תיבחן כעת על ידי הרכב של שלושה שופטים, שיבחנו אם יש חשד סביר לכך שהגנרל אחראי לגירוש ולרדיפה של המיעוט במיאנמר ובבנגלדש. לרוב, החלטה שכזו מתקבלת בתוך שלושה חודשים. 

לשכת התובע מסרה שהיא ביקשה את צו המעצר בתום חקירות מקיפות ועצמאיות ושהיא צפויה לבקש צווי מעצר נוספים. על אף שמיאנמר אינה חברה באמנת רומא, שעל בסיסה קם בית הדין, השופטים פסקו ב-2018 וב-2019 שיש להם סמכות על פשעים חוצי גבולות שחלקם אירעו בבנגלדש, החברה באמנה, ואישרו לפתוח בחקירה.  

החקירה סבלה מקשיים לא רק בשל הקושי להגיע למיאנמר, אחת המדינות המבודדות בעולם, אלא בשל הכאוס שהיא שרויה בו מאז ההפיכה הצבאית שהפילה את השלטון האזרחי של כלת פרס נובל לשלום אונג סאן סו צ'י ב-2021. הדחתה הובילה להקמתה של תנועת התנגדות שהחלה בתור מחאות שלוות והתפתחה למרד מזוין בכמה חזיתות.

צבא מיאנמר סובל ממוראל ירוד ומחסור בכוח אדם, ושורה ארוכה של ארגוני מורדים אתניים משתפים פעולה נגדו ברחבי המדינה שבדרום-מזרח אסיה. מוקדם יותר השבוע הוא איבד את השליטה על עיר אסטרטגית שעל גבול סין.