פרס נובל לשלום לארגון יפני הפועל נגד נשק גרעיני

ארגון יפני הפועל לפירוק הנשק הגרעיני בעולם זכה ביום שישי בפרס נובל לשלום - כך הכריזה ועדת הפרס באוסלו.

הארגון "ניהון הידאנקיו", שבו חברים ניצולים מפצצות האטום שהטילה ארצות הברית על הערים היפניות הירושימה ונגסקי בסוף מלחמות העולם השנייה, זכה בפרס היוקרתי על רקע החשש מעימות גרעיני בין רוסיה למערב.

הוועדה שיבחה את הארגון על "מאמציו יוצאי הדופן", שלדבריה "תרמו מאוד ליצירתו של טאבו גרעיני". אך יו״ר הוועדה הזהיר שהטאבו הזה נמצא תחת לחץ״. 

הוא הוסיף שוועדת נובל "שואפת לכבד את כל השורדים, שלמרות הסבל הפיזי והזיכרונות הכואבים, בחרו להשתמש בניסיון היקר שלהם כדי לטפח תקווה ולקדם את השלום".

אחד מראשי הארגון, טושיוקי מימאקי

פצצות האטום שהוטלו על הערים היפניות בסופה של מלחמת העולם השנייה הייתה הפעם היחידה בהיסטוריה שבה נעשה שימוש בנשק ההרסני הזה. אף על פי כן, הוא נמצא כיום בידיהן של המעצמות העולמיות ומדינות נוספות, בהן, לפי פרסומים זרים, גם ישראל. 

שורדים רבים מהפצצות הגרעין המכונים ביפנית "היבקושה" – הקדישו את חייהם למען עולם החופשי מנשק גרעיני.

"ההיבקושה עוזרים לנו לתאר את הבלתי ניתן לתיאור, לחשוב את מה שלא יעלה על הדעת, ולתפוס איכשהו את הכאב והסבל הבלתי נתפסים הנגרמים על ידי נשק גרעיני", אמרה הוועדה.

אחד מראשי הארגון, טושיוקי מימאקי, אמר כי "אני "לא מאמין שזה אמיתי". במסיבת עיתונאים שכינס בהירושימה, אמר מימאקי, שניצל בעצמו מפצצת האטום שמחקה את העיר ב-6 באוגוסט 1945, שהפרס ייתן תמריץ גדול למאמצי הארגון להוכיח שפירוז מנשק גרעיני, ושלום נצחי, הם אפשריים.

"צריך לפרק לחלוטין את הנשק הגרעיני", אמר במסיבת העיתונאים, שבה הוא נאבק בדמעותיו. 

החשש ממלחמה גרעינית גובר

רבים מניצולי פצצות האטום, שנושאים צלקות גלויות מכוויות קרינה או שפיתחו מחלות הקשורות לחשיפה לקרינה כמו לוקמיה, הופרדו מהחברה בכוח וחוו אפליה בחיפוש אחר עבודה או בני זוג בשנים שאחרי המלחמה.

לפי נתוני משרד הבריאות ביפן, נכון למרץ האחרון, חיים במדינה 106,825 שורדים, שגילם הממוצע הוא 85.6.

בחודש שעבר, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הזהיר שמוסקבה עשויה להשתמש בנשק גרעיני אם תותקף בטילים קונבנציונליים הוא הוסיף שרוסיה תראה בכל מתקפה נגדה הנתמכת בידי מעצמה גרעינית כמתקפה משותפת.

בקוריאה הצפונית, המנהיג קים ג'ונג און אמר החודש שארצו תגביר את מאמציה להפוך למעצמה גרעינית, כשהוא אינו שולל שימוש בנשק כזה אם ארצו תותקף.

בנוסף לכך, התרחבות המלחמה במזרח התיכון בין ישראל לאיראן, שבה הוכו בעלי בריתה של טהראן מכות קשות שפגעו בכושר ההרתעה שלה, הובילה להשערות שלפיהן טהראן עשויה לחדש את מאמציה לפתח נשק גרעיני.

"סופה של הציביליזציה שלנו"

מבלי לנקוב בשמות של מדינות ספציפיות, יורגן ווטנה פרידנס, יו"ר ועדת הנובל הנורבגית, הזהיר שמדינות גרעיניות לא צריכות לשקול שימוש בנשק אטומי.

"בעולם רווי סכסוכים, שבו נשק גרעיני הוא בהחלט חלק ממנו, רצינו להדגיש את החשיבות של חיזוק הטאבו הגרעיני, הנורמה הבינלאומית, נגד השימוש בנשק גרעיני", אמר פרידנס לרויטרס.

"אנחנו מודאגים מאוד שהטאבו הגרעיני נשחק על ידי איומים, אבל גם לאור המצב שבו המעצמות הגרעיניות מחדשות ומשדרגות את הארסנל שלהן".

פרידנס אמר כי העולם צריך להקשיב ל"סיפורים הכואבים והדרמטיים" של הניצולים היפניים. "אסור לעולם להשתמש שוב בנשק זה בשום מקום בעולם. מלחמה גרעינית עלולה להיות סופה של האנושות, סופה של הציוויליזציה שלנו", הזהיר. בשנה הבאה ימלאו 80 שנה להטלת פצצות הגרעין על הירושימה ונגסאקי באוגוסט 1945, שבעקבותיהן נכנעה יפן ומלחמת העולם השנייה הגיעה לסיומה הרשמי.

המאבק בתפוצת הנשק הגרעיני כבר זכה לאחרונה בפרס נובל לשלום, עם הענקתו ב-2017 לארגון הבינלאומי לפירוז מנשק גרעיני (ICAN).

הפרס השנה מהדהד גם את אלו שהוענקו לאלי ויזל בשנת 1986 וארגון "ממוריאל" הרוסי ב-2022. אלו מדגישים את החשיבות שבשמירה על זיכרון והנצחת זוועות העבר כאזהרה לעתיד.

עבור יפן, מדובר בפרס נובל לשלום שני בלבד ב-123 שנות קיומו של הפרס. ב-1974, ראש הממשלה לשעבר איסאקו סאטו זכה בו "על תרומתו לייצוב התנאים באזור האוקיינוס השקט ולחתימה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני".

הפרס – השווה 11 מיליון כתר שבדי, שהם כמיליון דולר – יוענק לארגון ב-10 בדצמבר באוסלו. זהו הפרס היחיד מבין פרסי הנובל המחולקים בבירה הנורבגית.