האו"ם אישר יום זיכרון שנתי לטבח סרברניצה, סרביה זועמת

העצרת הכללית של האו"ם אישרה היום (חמישי) הצעה לציון יום זיכרון שנתי לטבח סרברניצה שביצעו כוחות סרביים במוסלמים בוסנים ב-1995, חרף התנגדותה הנחרצת של בלגרד.

84 מדינות הצביעו בעד הכרזה על יום שנתי לזכר רצח העם שבו נטבחו יותר מ-8,000 איש בשיאה של המלחמה הברוטלית, בעוד ש-19 התנגדו ו-68 אחרות נמנעו. תומכי היוזמה קיוו להשיג את תמיכתן של מאה מדינות, אך רבות חוששות שההכרה ביום זיכרון לטבח תפתח מחדש את הפצעים בבוסניה שטרם הגלידו.

שגרירה של רוסיה, בעלת בריתה הקרובה של סרביה, טען כי מספר המדינות שנמנעו ושהתנגדו – 87 - עלה על 84 המדינות שתמכו ביוזמה. 22 מדינות אף דילגו על הדיון וכלל לא הצביעו לאור המחלוקות בנושא כינונו של יום זיכרון שנתי.

ההחלטה קובעת את 11 ביולי כ"יום הבינלאומי להרהור והנצחה של רצח העם בסרברניצה ב-1995", שיצוין מדי שנה החל מעוד חודשיים.

אף שההצעה, שאותה קידמו גרמניה ורואנדה, אינה מזכירה את הסרבים כאחראים לטבח, מנהיג הסרבים בבוסניה, מילורד דודיק, ומנהיגה האוטוריטרי של סרביה, אלכסנדר ווצ'יץ', הובילו את הקמפיין נגד היוזמה. הנשיא הסרבי אף ישב בעצרת כשדגל הלאום על כתפיו.

ווצ'יץ' אמר לאחר ההצבעה שכל המעורבים בטבח סרברניצה כבר הורשעו ונידונו למאסר, וטען שהמטרה היחידה של ההחלטה היא "להטיל את האשמה המוסרית והפוליטית על צד אחד" - אזרחי סרביה ורפובליקה סרפסקה, החצי הסרבי הבוסני של בוסניה. "אותם אנשים שרצו להדביק סטיגמה לעם הסרבי, לא הצליחו והם לעולם לא יצליחו", אמר. "שום דבר לא יכול היה לאחד את העם הסרבי טוב יותר ממה שקורה כאן היום".

השגריר הרוסי נבנזיה הרוסית תיאר את אימוץ ההחלטה בתור "ניצחון פירוס עבור נותני החסות שלה", והוסיף שאם מטרתם "הייתה לפלג את העצרת הכללית, אז הם הצליחו בצורה מבריקה".

אך אימוץ ההחלטה התקבל בברכה על ידי ז'ליקו קומשיץ', החבר הקרואטי בנשיאות המשולשת של בוסניה, על ידי בני משפחותיהם של קורבנות הטבח בסרברניצה, ועל ידי מדינות מערביות ומוסלמיות רבות.

"ציפינו האמת שמדינות נוספות יהיו בעד, אבל אנחנו מרוצים", אמרה סהידה אבדורחמנוביץ', שאיבדה כמה מבני משפחתה במהלך רצח העם. "אלה שנמנעו והצביעו נגד - אנחנו נשים אותם על עמוד הקלון שאנחנו בונים במרכז ההנצחה". 

ב-11 ביולי 1995 השתלטו סרבים בוסנים על אזור בטוח בסרברניצה המוגן על ידי האו"ם. הם הפרידו לפחות 8,000 גברים ונערים בוסנים מוסלמים מנשותיהם, אמותיהם ואחיותיהם וטבחו בהם. אלה שניסו להימלט נרדפו דרך היערות ומעל ההרים סביב העיירה.

הרציחות בסרברניצה היו שיאה העקוב מדם של מלחמת בוסניה בשנים 1992-1995, שפרצה עם התפרקות יוגוסלביה. היא שחררה יצרים לאומניים ושאיפות טריטוריאליות שהציבו את הסרבים הבוסנים נגד שתי האוכלוסיות האתניות העיקריות האחרות במדינה, קרואטים ובוסנים מוסלמים.

הן סרביה והן הסרבים הבוסנים הכחישו כי רצח עם התרחש בסרברניצה, אם כי הדבר נקבע על ידי שני בתי משפט של האו"ם.

לפני ההצבעה קרא ווצ'יץ' לחברות האו"ם להצביע "לא", וכינה את ההחלטה "פוליטית מאוד". הוא הזהיר כי היא תפתח "תיבת פנדורה", ואמר כי לא מדובר בפיוס. לדבריו, היא רק "תפתח פצעים ישנים" ותיצור "הרס פוליטי מוחלט" באזור ובאו"ם. הוא גם תקף בחריפות את גרמניה על ניסיונה להעניק "שיעורים מוסריים" לקהילה הבינלאומית ולסרביה.

קביעתו בשנת 2007 של בית הדין הבינלאומי לצדק, הטריבונל הגבוה ביותר של האו"ם שדן גם בטענות של דרום אפריקה לרצח עם של ישראל בעזה, כי המעשים שבוצעו בסרברניצה מהווים רצח עם, נכללת בטיוטת ההחלטה. היה זה רצח העם הראשון באירופה מאז השואה.

שגרירת גרמניה באו"ם, אנטיה לנדרטסה, הציגה את ההחלטה, ואמרה כי ארצה רוצה לבנות מערכת רב-צדדית כדי למנוע הישנות של פשעי גרמניה הנאצית, לכבד את זכרם של קורבנות סרברניצה ולתמוך בניצולים. ההחלטה "היא לא מכוונת נגד אף אחד, לא נגד סרביה", אמרה על ההחלטה. היא הוסיפה כי אם כבר, היא מכוונת נגד מבצעי רצח עם.

לינדרטסה ציינה כי מדי שנה מתקיימת הנצחה רשמית של האו"ם לרצח העם ברואנדה ב-1994 - היום שבו החלה הממשלה בראשות הוטו בהרג בני המיעוט הטוטסי ותומכיהם. לדבריה, ההחלטה נועדה "לסגור את הפער" על ידי יצירת יום נפרד של האו"ם להנצחת קורבנות סרברניצה. 

מנחם רוזנזפט, בנם של ניצולי שואה המכהן כפרופסור מן החוץ בבית הספר למשפטים של קורנל, אמר לסוכנות הידיעות AP כי קביעת 11 ביולי כיום הזיכרון הרשמי לרצח העם בסרברניצה "היא צו מוסרי וחוקי".

לדבריו, הבוסניאקים המוסלמים שנרצחו ראויים להנצחה. הוא הזכיר שסרברניצה הייתה אמורה להיות אזור בטוח, אך ננטשה על ידי חיילים הולנדים מכוח שמירת השלום של האו"ם, והותירה את הבוסנים שחיפשו שם מקלט "להירצח במשמרת האו"ם".