עם תוכנה מישראל: כך ריגלה מרוקו אחר מתנגדי משטר ופוליטיקאים אירופים

חבר לשעבר בשירות המודיעין הפנימי של מרוקו סיפק הצצה חסרת תקדים לאופן שבו המדינה הצפון אפריקאית השתמשה בתוכנת הפריצה "פגסוס", לצד תוכנות ריגול נוספות, כדי לעקוב אחר עיתונאים, פעילי זכויות אדם, פוליטיקאים צרפתים, שרים בממשלת ספרד וקציני משטרה ספרדים.

"פגסוס", שמיוצרת על ידי חברת NSO הישראלית, מאפשרת למפעיליה לגשת לכל המידע בטלפון הנייד של היעד, כולל הודעות דואר אלקטרוני, מסרונים ותמונות. היא גם מסוגלת להפעיל מרחוק את המיקרופון והמצלמה של המכשיר ולהפוך אותו לאמצעי האזנה.

למרות ש-NSO טוענת כי "פגסוס" נמכרת רק לממשלות לצורך מעקב אחר פושעים וטרוריסטים, בשנים האחרונות נחשף כי כמה מדינות השתמשו בתוכנה כדי לעקוב אחר מתנגדי משטר, עיתונאים, דיפלומטים ופוליטיקאים.

מרוקו הכחישה במשך שנים כי השתמשה ב"פגסוס" נגד מבקרי המשטר במדינה או מחוצה לה, ואף טענה כי עיתונאים שחקרו את NSO "לא הצליחו להוכיח כל קשר" בין המדינה לבין החברה. אולם עדויות של חושף שחיתויות, שעבד במשך כמעט עשור במנהל הכללי לפיקוח על הטריטוריה של מרוקו (DGST), מצביעות על כך ששירותי הביטחון הפנימיים של המדינה החלו להשתמש ב"פגסוס" כבר בשנת 2017, ובהמשך הפעילו אותה נגד יעדים במרוקו ומחוצה לה במשך ארבע שנים.

שם קוד "ספיר"

עדותו של המקור, המכונה בשם הבדוי "ספיר", עומדת בבסיס תחקיר שנמשך שנים של העיתונאי המרוקאי הישאם מנסורי. התחקיר התפתח לחקירה משותפת של כמה כלי תקשורת, בסיוע טכני של מעבדת האבטחה של אמנסטי אינטרנשיונל.

התחקיר, שתואם על ידי ארגון Forbidden Stories ומורכב מ-14 כלי תקשורת, בהם "לה מונד", "הארץ", "אל קונפידנסיאל", "די צייט" ו"הגרדיאן", ניתח גם מסמכים המתארים את שיטות המעקב של מרוקו, החל מהודעות דואר אלקטרוני שדלפו ועד לרישומי יעדים של "פגסוס" ותוכנות ריגול נוספות, וכן עדויות של קורבנות וחומרי הדרכה פנימיים. שני אנשי מודיעין מרוקאים לשעבר נוספים סיפקו מידע ואישרו חלק מהעובדות. עדותו של "ספיר" נתמכת במסמכים שדלפו, ובהם מאגר הנתונים של "פרויקט פגסוס", שנותח פורנזית על ידי מעבדת האבטחה של אמנסטי אינטרנשיונל.

לפי המידע שאספו כלי התקשורת, נציגי NSO ערכו בשנת 2017 הדגמה ארוכה ומפורטת של טכנולוגיות חדשות, ובהן "פגסוס", לקציני מודיעין בכירים ולמומחים טכניים ממרוקו, בווילה יוקרתית ברבאט. לדברי המקור, הבית כונה "וילת FSSYS", על שם FSSYS Maroc, השלוחה המרוקאית דאז של חברת התיווך בתחום המעקב "אל פאהד", שמרכזה באיחוד האמירויות, ואשר נהגה להשתמש במקום לצורך הדגמות מסוג זה.

לפי העדויות, המשתתפים הבינו מיד את הפוטנציאל ה"מהפכני" של "פגסוס", משום שיכולת ההדבקה מרחוק ביטלה את הצורך בגישה פיזית לטלפונים של מטרותיהם. במהלך ההדגמה הדביקו נציגי NSO כמה מכשירי ניסוי, הפעילו מרחוק את המצלמות והמיקרופונים שלהם וניגשו לנתונים ולהודעות.

חושף השחיתויות טען כי תוכנת הריגול היקרה במיוחד הייתה מתנה מאיחוד האמירויות. "מיליונים בשביל האמירויות זה שום דבר", אמר "ספיר". "האמירויות קנו אותה וחילקו אותה מחדש לשירותי מודיעין ידידותיים. אפשר לומר שזה כמו נטפליקס: חבר אחד משלם על המנוי, והאחרים משתמשים בחשבון שלו".

"הנשק של המפלצת"

לפני שה-DGST אימץ את "פגסוס", הסתמך השירות על שילוב של מודיעין אנושי מסורתי, מעקב אחר מחשבים בבתי קפה אינטרנט ואף שכנוע בעלי חנויות למכור למתנגדי משטר טלפונים שהודבקו מראש בתוכנות ריגול אחרות. לדברי "ספיר", "פגסוס", שמחירה גבוה במיוחד, שימשה רק נגד מטרות בעלות חשיבות גבוהה, לאחר שמוצו האפשרויות הזולות והפשוטות יותר.

"אנחנו אף פעם לא מתחילים עם פגסוס", אמר. "זה הנשק של המפלצת".

הראיות שנאספו במסגרת התחקיר, שכותרתו "פרויקט פגסוס: בתוך מכונת הריגול המרוקאית", חושפות גם כי ארבעה מספרי טלפון מרוקאיים נבחרו כמטרות ל"פגסוס" בספטמבר 2017, ככל הנראה לצורך בדיקת המערכת החדשה במרוקו. בין המספרים היו שניים השייכים לעובדי DGST, שנראה כי הוזנו למערכת כדי לבחון את יכולות התוכנה.

מאגר הנתונים שדלף במסגרת החקירה הקודמת של "פרויקט פגסוס" מראה כי כבר באותו חודש, ספטמבר 2017, הוזנו למערכת מספרי טלפון של עיתונאים ופעילי זכויות אדם ממרוקו. זמן קצר לאחר מכן התרחבו יעדי המעקב גם מחוץ לגבולות המדינה.

מלך מרוקו

מספר טלפון ספרדי השייך לאמינאטו חיידר, פעילת זכויות אדם בולטת ממערב סהרה, הופיע במאגר ונמצא כי היה יעד ל"פגסוס" כבר בשנת 2018. שרידים של תוכנת הריגול נמצאו גם במכשיר נוסף שלה בנובמבר 2021. במקביל הופיע במאגר גם מספר הטלפון הספרדי של העיתונאי איגנסיו סמבררו, המתמחה בסיקור אזור המגרב.

בסך הכול מראים רישומי "פרויקט פגסוס" כי יותר מ-200 מספרי טלפון ספרדיים נבחרו למעקב על ידי המשתמש שנחשב למרוקו.

במאי 2022 הודיעה ממשלת ספרד כי מכשירי הטלפון של ראש הממשלה, פדרו סנצ'ס, ושל שרת ההגנה, מרגריטה רובלס, נדבקו ב"פגסוס" במאי וביוני 2021.

המעקב התרחש בעיצומו של משבר דיפלומטי חריף בין מדריד לרבאט, לאחר שספרד אפשרה למנהיג חזית פוליסריו, הנאבקת במשך שנים לעצמאות מערב סהרה ממרוקו, לקבל טיפול רפואי לקורונה בבית חולים בצפון ספרד.

בהמשך התברר כי גם מכשירי הטלפון של שר הפנים הספרדי, פרננדו גרנדה מרלסקה, ושל שר החקלאות, לואיס פלאנאס, היו יעד למעקב.

ניסיונות חוזרים של מערכת המשפט הספרדית לחשוף את האחראים להפעלת "פגסוס" נגד חברי הממשלה לא הניבו תוצאות. השופט החוקר סגר את התיק לראשונה ביולי 2023, אך פתח אותו מחדש כעבור כמה חודשים לאחר שהרשויות בצרפת העבירו מידע על השימוש ב"פגסוס" להדבקת מכשיריהם של שרים, חברי פרלמנט, עורכי דין ועיתונאים צרפתים.

אולם בינואר השנה הוא סגר שוב את החקירה, בנימוק של חוסר שיתוף פעולה מתמשך מצד הרשויות בישראל, ובהן אי מענה לבקשתו לגבות עדות ממנכ"ל NSO. לדבריו, הדבר הפר את "עקרון תום הלב" בין מדינות.

עם זאת, ניתוחים עדכניים מצביעים על כך שה-DGST היה אחראי למעקב אחר הפוליטיקאים הספרדים הבכירים. מסמכים שנאספו במסגרת "פרויקט פגסוס", ובהם מסמכי בית משפט, מראים כי אחד מחשבונות התקיפה שהוקצו למערכת "פגסוס" של מרוקו, וששימש למעקב אחר פוליטיקאים, עיתונאים ופעילי זכויות אדם בצרפת, שימש גם למעקב אחר מכשירי הטלפון של רובלס ושל גרנדה מרלסקה.

למרות החשדות לקשר מרוקאי למעקב אחר הפוליטיקאים הספרדים, העניק גרנדה מרלסקה בשנה שעברה לעבד אללטיף חמודשי, ראש ה-DGST, את העיטור הגבוה ביותר של המשמר האזרחי הספרדי, הכפוף למשרדי הפנים וההגנה. המהלך עורר ביקורת מצד אחד מאיגודי המשמר האזרחי, שטען כי הענקת העיטור "לאדם שהתמודד עם האשמות בינלאומיות בהפרת זכויות אדם ובריגול" מהווה פגיעה בכבודם של אנשי הארגון.

חמור מכך, מסמכים שדלפו, תצלומים ועדויות של אנשי כוחות הביטחון הספרדיים ושל איש מודיעין מרוקאי לשעבר מצביעים על כך שה-DGST ניצל את הידע הטכני שלו כדי לנסות לחדור לתקשורת של קציני המשמר האזרחי שביקרו במרוקו במסגרת שיתוף פעולה בתחום הלוחמה בטרור.

מספר הטלפון האישי של אחד הקצינים הבכירים במשמר האזרחי הופיע חמש פעמים ברשימת יעדי "פגסוס" של המשתמש שנחשב למרוקו.

"אנחנו מרגלים אחרי כולם", אמר איש DGST לשעבר לקונסורציום והוסיף כי המעקב הממוקד הזה בוצע "ליתר ביטחון". קצין בכיר במשמר האזרחי הגדיר את החשיפה כ"בגידה".

למרות שאנשי משטרת ספרד הלאומית נוקטים אמצעי זהירות מחמירים בעת ביקורם במרוקו, ובהם שימוש במכשירי טלפון נפרדים למידע רגיש, אנשי המשמר האזרחי לא סברו שיש צורך בכך בעת שיתוף פעולה עם מדינה ידידותית.

"לא עשינו זאת משום שלא חשדנו שמרגלים אחרינו", אמר קצין מודיעין בכיר במשמר האזרחי.

ראיה נוספת לכך שמרוקו השתמשה ב"פגסוס" התגלתה בשנה שעברה, לאחר שחברת מטא, הבעלים של ווטסאפ, תבעה בארצות הברית את NSO בטענה שניצלה את פלטפורמת המסרים שלה כדי לרגל אחר משתמשים. מצגת שהוגשה באוגוסט 2018 לדירקטוריון חברת האם של NSO, Q Cyber Technologies, ואשר פורסמה לאחר שהושחרו ממנה חלקים, כללה רשימת שמות הקוד של לקוחות "פגסוס".

לפי תחקיר של "הארץ", לכל מדינה המשתמשת ב"פגסוס" ניתן שם קוד המורכב מהאות הראשונה של שמה ומשם של יצרנית רכב. לדוגמה, "סובארו" זוהתה בעבר כסעודיה. כעת זוהה שם הקוד "מורגן" כמרוקו, לאחר שעובדים לשעבר ב-NSO אישרו בפני התחקיר כי מרוקו הייתה לקוחה של "פגסוס" ופעלה תחת שם קוד זה.

בנובמבר 2021 הוכנסה NSO לרשימה השחורה של ארצות הברית, לאחר שממשל ביידן קבע כי החברה פעלה "בניגוד לאינטרסים של מדיניות החוץ והביטחון הלאומי של ארצות הברית". שלושה שבועות לאחר מכן דיווח העיתון הכלכלי הישראלי "כלכליסט" כי משרד הביטחון הישראלי אסר על ייצוא טכנולוגיות סייבר ישראליות למספר מדינות, ובהן מרוקו ואיחוד האמירויות.

התחקיר לא מצא ראיות לכך שמרוקו המשיכה להשתמש ב"פגסוס" לאחר סוף שנת 2021. NSO, ממשלת מרוקו, הרשויות באיחוד האמירויות וחברת האם של "אל פאהד" טרם הגיבו לפניות בנושא, וכך גם ממשלת ספרד ומשרדי הפנים, החוץ וההגנה שלה.