מצותתים בטוקיו: כך הקים פוטין רשת ריגול ביפן

זמן קצר לאחר שהכוחות הרוסיים פלשו לאוקראינה בפברואר 2022, מנהיגי מדינות המערב גירשו מאות מרגלים רוסים מבירותיהם והטילו סנקציות על חברות בעלות קשרים לקרמלין. המאמץ המתואם נועד להקשות על הקרמלין לאסוף מודיעין ולרכוש ציוד כמו שבבים, משדרים והמכונות המשמשות לייצור נשק.

אך מאז, לפי תחקיר מקיף של ניו יורק טיימס, עשרות מאותם מרגלים שגורשו צצו מחדש במקום בלתי צפוי: יפן. זאת, בין השאר, בשל חוקי הריגול החלשים שלה ותעשיית ההייטק המשגשגת שלה, שהפכו אותה לחוליה מרכזית במאמץ המלחמתי של רוסיה. לפי הערכות ממשלת אוקראינה, 90 אחוז מהטילים והמל"טים הרוסיים מכילים רכיבים מתוצרת יפן.

בלב המבצע בטוקיו עומדת יחידת מודיעין צבאי רוסית חשאית המכונה "הדירקטוריון ה-20", שתפקידה מעולם לא נחשף בפומבי. לפי גורמים בהווה ובעבר מחמש סוכנויות מודיעין מערביות שצוטטו בניו יורק טיימס, אנשיה פועלים במסווה של דיפלומטים או אנשי עסקים, כדי לרכוש או לגנוב טכנולוגיות המשמשות בשדה הקרב ולהבריח אותן לרוסיה.

האיש שמפקח על פעילות הדירקטוריון ה-20 בטוקיו מחזיק בזהות כיסוי של עובד בחברת התעופה הממשלתית הרוסית "אירופלוט", כך לפי גורמים מכהנים בארבע מאותן סוכנויות מודיעין. לדבריהם, הוא ממלא תפקיד מרכזי באספקת ציוד למכונת המלחמה הרוסית.

מחירה של הפעילות הזו ניכר בתקיפות הליליות על ערי אוקראינה ובשחיקה המתמשכת בשדה הקרב. ארבע שנים לאחר תחילת המלחמה, שגבתה את חייהם של מאות אלפי בני אדם ומחקה ערים שלמות מהמפה, רוסיה ממשיכה להילחם בין היתר משום שהיא עדיין מצליחה להשיג גישה לטכנולוגיות כמו אלה שהיא רוכשת מיפן, כך אומרים גורמים רשמיים.

לאחר שטיל שיוט רוסי מדגם Kh-101 השמיד בניין מגורים בקייב והרג לפחות 24 בני אדם בחודש מאי, חוקרים בחנו את שרידי הטיל. לפי הערכה אוקראינית, הם גילו כי הוא הונחה באמצעות רכיבים יפניים שייצואם לרוסיה נאסר ברובו.

באמצעות מסמכים ממשלתיים חסויים, רישומי חברות וראיונות עם עשרות אנשי מודיעין וממשל בשלוש יבשות, החל ניו יורק טיימס להרכיב את תמונת הפעילות של הדירקטוריון ה-20 ואת התפקיד המרכזי שממלאת השלוחה בטוקיו בתמיכה במלחמה שמנהל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נגד אוקראינה. 

גורמים אוקראינים הציגו ליפן ראיות לכך שהטכנולוגיה שלה משמשת בתקיפות רוסיות, כך עולה ממסמכים ומראיונות. אולם ממשלת יפן, למרות תמיכתה הפומבית באוקראינה, פעלה באיטיות.

יפן נחשבת זה שנים לגן עדן למרגלים, בין היתר בשל מגבלות שהוטלו עליה לאחר מלחמת העולם השנייה על ידי המדינות המנצחות, ואשר הותירו את שירותי המודיעין שלה חלשים. ליפן אף אין סוכנות מודיעין חוץ. גורמים רשמיים אומרים כי הם מודעים לאיום הריגול ופועלים להסרת מגבלות בנות עשרות שנים על איסוף מודיעין.

"יש לנו תחושת משבר לנוכח המצב הזה", אמר אקיהיסה שיוזאקי, חבר פרלמנט ממפלגת השלטון הליברלית דמוקרטית ותובע לשעבר שטיפל בתיקי ריגול תעשייתי.

משרד החוץ היפני לא השיב לשאלות מפורטות בנושא הריגול, אך מסר כי הממשלה פעלה יחד עם בעלות בריתה במערב כדי לאסור את ייצואם של מוצרים הקשורים לצבא לרוסיה.

"התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה היא מעשה חמור שמערער את יסודות הסדר הבינלאומי", נמסר בהודעה בכתב של המשרד.

למרות זאת, נראה כי המרגלים הרוסים פועלים ממש מתחת לאפם של השלטונות היפניים.

משרדי "אירופלוט" בטוקיו נמצאים במרחק עשר דקות הליכה בלבד ממטה סוכנות המשטרה הלאומית, האחראית לחקירת עבירות ריגול. לפי גורמי מודיעין מערביים, שם, במשרדי חברת התעופה בקומה ה-22, מנהל איש הדירקטוריון ה-20 בטוקיו את פעילותו הקטלנית. שמו הוא מקסים ולדימירוביץ' פילצ'נקוב.

מרגל מגיע לטוקיו

רוסיה הייתה זקוקה נואשות לרכיבי הייטק כאשר פילצ'נקוב, בן 49, נכנס לתפקידו בטוקיו בפברואר 2024. המלחמה באוקראינה עברה מקרבות ארטילריה בסגנון מלחמת העולם הראשונה ללוחמת כטב"מים, והאוקראינים החלו לצבור יתרון טכנולוגי.

כדי להמשיך בלחימה, רוסיה הייתה חייבת טכנולוגיות חדשות. סין יכלה לסייע, אך בכל הנוגע למערכות הנשק המתקדמות ביותר של הצבא הרוסי, לא היה תחליף לציוד ההייטק, למכונות התעשייתיות ולרכיבים אחרים שחברות רבות היו מנועות לפתע למכור לרוסיה.

כאן נכנס לתמונה פילצ'נקוב, קצין ותיק בסוכנות המודיעין הצבאי הרוסית, ה-GRU. לאחר שכבר שירת בעבר ביפן, כך אומרים גורמי מודיעין, היה לו הידע הדרוש כדי לאתר את הציוד הנחוץ ולהעבירו לרוסיה.

לפי רישומי חברות וראיונות, פילצ'נקוב החל לטפח קשרים עם חברות לוגיסטיקה המובילות סחורות מיפן לרוסיה. גורמים מערביים הזהירו את יפן כי קשרים כאלה מסייעים לקציני GRU לרכוש טכנולוגיות רגישות באמתלות כוזבות ולהעבירן לרוסיה, לעיתים באמצעות מסמכי משלוח מזויפים.

לדברי גורמי מודיעין בהווה ובעבר, זהו התחום שבו מצטיין הדירקטוריון ה-20. אף שההיסטוריה של היחידה אינה ברורה, הם אומרים כי היא פעלה עוד לפני המלחמה באוקראינה. מאז פרוץ המלחמה, לדבריהם, היא ממלאת תפקיד מרכזי במאמצי הקרמלין להשיג טכנולוגיות צבאיות.

מרגלי ה-GRU משתמשים במשרות ב"אירופלוט" כמסווה עוד מימי ברית המועצות, במסגרת מאמציהם להשיג טכנולוגיות מערביות.

לפי ניו יורק טיימס, הכניסה למשרדי "אירופלוט" בטוקיו נראית כמו דלת של בית כלא, עם חרך חלון צר ופעמון. כתביה ניסו להיפגש עם פילצ'נקוב שלוש פעמים, אך נראה שבמקום עובדת רק אישה אחת, שפתחה בפניהם את הדלת. היא הסכימה להתקשר אליו בניסיון השלישי, אך הוא אמר שהוא אינו מעוניין לשוחח. 

"אירופלוט" אינה נתונה לסנקציות ספציפיות מצד יפן, אך בפועל פעילותה במדינה משותקת משום שאינה יכולה להשיג שם את חלקי החילוף והשירותים הדרושים לה.

עם זאת, השותפות הרשמיות של "אירופלוט" ממשיכות לפעול.

אחת מהן, חברת "פרוקו אייר", מציגה את עצמה כ"גשר בין יפן לרוסיה". החברה שוכרת שטחי מטען בחברות תעופה הטסות למדינות שבהן "אירופלוט" עדיין פועלת, כמו סרי לנקה או אוזבקיסטן. משם "אירופלוט" אוספת את המטען ומטיסה אותו לרוסיה. אין בכך דבר בלתי חוקי או חריג. מוצרים רבים עדיין רשאים להישלח לרוסיה, ושיתופי פעולה כאלה מאפשרים זאת.

לדברי גורמי מודיעין מערביים, הסדרים מסוג זה חיוניים גם לפעילותו של הדירקטוריון ה-20.

לפי רישומי משלוחים, יפן היא היצואנית הגדולה בעולם של טכנולוגיות דו שימושיות רגישות שהקרמלין מבקש להשיג. המבריחים אינם חייבים להעביר את הציוד ישירות לרוסיה, אלא רק למדינה שמוכנה למכור אותו בהמשך לרוסיה.

כך למשל, היעד הגדול ביותר של הטכנולוגיה הרגישה מיפן הוא וייטנאם, שהיא בתורה היצואנית הגדולה ביותר של טכנולוגיה רגישה לרוסיה.

ממשלות זרות הזהירו שוב ושוב את יפן כי הטכנולוגיה שלה מוברחת לרוסיה. בחודש אחד בלבד, אפריל 2025, שלחה אוקראינה לפחות שמונה איגרות דיפלומטיות רשמיות למשרד החוץ היפני בנושא. במסרים הוצגו ראיות לרכיבים יפניים שנמצאו בכלי נשק ובציוד צבאי רוסי שאותר לאחר תקיפות נגד אזרחים.

לדברי גורם אוקראיני, במהלך השנה נשלחו כשמונה איגרות דיפלומטיות נוספות. המכתבים כללו רשימות ותצלומים של עשרות רכיבים מתוצרת יפן שנמצאו בזירות התקיפה, ובהם לוחות אלקטרוניים, משדרים ומוליכים למחצה. כתבי "הניו יורק טיימס" עיינו באחד המכתבים, שבו נכתב כי רכיבים יפניים נמצאו גם בטילים בליסטיים.

"אני מקווה שתביאו מידע זה בחשבון בעת בחינת הגבלות נוספות על רוסיה או חיזוק הפיקוח על ייצוא של מוצרים וטכנולוגיות רגישים למדינות שלישיות", נכתב במכתב שנשלח לגורמים במשרד החוץ היפני.

אוקראינה העבירה ליפן רשימות של רכיבים שנמצאו ואשר יוצרו על ידי כמה מהחברות הגדולות במדינה, ובהן "ניפון אלקטריק קורפוריישן", "פנסוניק", "טושיבה" ואחרות. במסמכים לא הייתה כל ראיה לכך שהחברות מכרו ביודעין את מוצריהן לרוסיה, ולא שמכרו אותם למדינות אחרות שמהן הועברו בהמשך לרוסיה.

כל החברות הכחישו כי פעלו שלא כדין והצהירו כי הן מחויבות לעמוד בסנקציות הכלכליות ובהגבלות הסחר של יפן. חברת "ניפון" מסרה כי הרכיבים החשמליים שאוקראינה זיהתה הם ישנים, והחברה לא מכרה אותם כבר שנים.

משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה של יפן מסר כי פרסם אזהרות לחברות ולארגוני תעשייה בנוגע לניסיונות לעקוף את הסנקציות. המשרד גם הכניס לרשימה השחורה עשרות גופים זרים שלדעתו מסייעים לרוסיה לעקוף את איסורי הייצוא.

לדברי שני אנשים המעורים בפרטים, גם גורמים מערביים נוספים, מלבד אוקראינה, הזהירו את ממשלת יפן מפני מאמצי המודיעין הרוסי להשיג טכנולוגיה יפנית. הם גם העבירו לרשויות ביפן מידע על רשת חברות, ובהן "פרוקו אייר", שלפי החשד מסייעות לאנשי מודיעין להעביר לרוסיה מוצרים הנתונים לסנקציות.

למרות שלא נקטו צעדים נגד פילצ'נקוב, ביום שבו פוטין הורה על הפלישה, הצטרפה יפן לארצות הברית ולאיחוד האירופי בהטלת סנקציות על רוסיה. בהמשך אף שברה תקדים שנמשך מאז מלחמת העולם השנייה והחלה להעביר לאוקראינה סיוע צבאי, כגון אפודי מגן וקסדות.

תחת הנהגת ראש ממשלת יפן, סנאאה טאקאיצ'י, פתחה המדינה בתוכנית שאפתנית לחיזוק יכולות המודיעין שלה, בין היתר כדי למנוע ייצוא בלתי חוקי ולסכל פעילות ריגול.

בינואר הודיעה משטרת טוקיו כי חשפה קצין מודיעין רוסי שהתחזה לאוקראיני וניסה לגנוב סודות מסחריים מעובד יפני. בהיעדר חוקי ריגול מתאימים, הוגש כתב אישום נגד העובד היפני בגין הפרת חוקי התחרות. המרגל הרוסי עזב את יפן זמן רב לפני שהוגשו האישומים.