פרשת שחיתות ממשלתית במגזר האנרגיה מסעירה את אוקראינה

שרי האנרגיה והמשפטים התפטרו, וכמה ממקורביו של הנשיא זלנסקי מעורבים בפרשה, שבה לפי החשד נגנבו כמאה מיליון דולר

שרי האנרגיה והמשפטים של אוקראינה התפטרו בעקבות חקירה גדולה בפרשת שחיתות במגזר האנרגיה במדינה, שמביכה את הנשיא וולודימיר זלנסקי, שכן חלק מהמעורבים בה הם, או היו, מקורביו. 

ביום שני טענו גופי המאבק בשחיתות שכמה אישים בכירים הפעילו מנגנון מעילה במגזר האנרגיה בשווי של כמאה מיליון דולר, כולל בחברת האנרגיה הגרעינית הלאומית "אנרגואטום".

לפי הטענות, שר המשפטים גרמן גלושצ'נקו ושרים ובכירים אחרים קיבלו תשלומים מקבלנים שבנו ביצורים נגד תקיפות רוסיות על תשתיות אנרגיה. בין המעורבים לכאורה נמצאים סגן ראש הממשלה לשעבר אולכסיי צ'רנישוב וטימור מינדיץ' – איש עסקים ובעלים משותף של אולפן הטלוויזיה לשעבר של זלנסקי, Kvartal95. לפי דיווחים, הוא נמלט מהמדינה.

גלושצ'נקו אמר כי יגן על עצמו מפני ההאשמות, בעוד ששרת האנרגיה המתפטרת סבטלנה גרינצ'וק כתבה: "לא היו הפרות של החוק בתחום פעילותי המקצועית". 

זלנסקי לצד שר המשפטים גרמן גלושצ'נקו

הלשכה הלאומית למאבק בשחיתות של אוקראינה (NABU) והמשרד המיוחד לתביעה נגד שחיתות (SAP) מסרו כי החקירה – שנמשכה 15 חודשים וכללה 1,000 שעות של הקלטות שמע – חשפה את מעורבותם של כמה חברי ממשלה אוקראינים.

על פי NABU, האנשים המעורבים גבו באופן שיטתי עמלות מקבלנים של "אנרגואטום" בשיעור של בין 10% ל־15% משווי החוזים.

גופי המאבק בשחיתות אמרו גם כי סכומי עתק הולבנו במסגרת התכנית, ופרסמו תמונות של שקיות מלאות במזומנים. הכספים הועברו לאחר מכן אל מחוץ לאוקראינה – כולל לרוסיה, כך נמסר. התביעה טענה כי רווחי התכנית הולבנו דרך משרד בקייב הקשור למשפחתו של חבר הפרלמנט האוקראיני לשעבר והסנאטור הרוסי הנוכחי אנדריי דרקאץ'. NABU מפרסמת מדי יום קטעים חדשים מהחקירה ומהאזנות הסתר, והבטיחה כי יפורסמו נוספים.

השערורייה נחשפה בעת החרפת התקיפות הרוסיות על מתקני אנרגיה אוקראיניים, כולל תחנות משנה המספקות חשמל לתחנות כוח גרעיניות. הפרשה צפויה גם להטיל זרקור על השחיתות המתמשכת באוקראינה, שנותרה מושרשת במדינה למרות פעילות NABU ו־SAP בעשור שחלף מאז הוקמו.

ביולי פרצו ברחבי המדינה מחאות בעקבות שינויים שפגעו בעצמאותם של NABU ו־SAP. אזרחי אוקראינה חששו כי המדינה תאבד את מועמדותה לאיחוד האירופי, שהוענק לה בתנאי שתנהל מאבק אמין בשחיתות. שותפותיה האירופיות של קייב הביעו גם הן דאגה חמורה מההחלטה, והזהירו מההשלכות על היחסים עם קייב. 

היה זה גל המחאה הנרחב ביותר נגד ממשלת אוקראינה מאז תחילת הפלישה הרוסית ב־2022, והוא דעך רק לאחר החלטת זלנסקי להשיב את חופש הפעולה לשני גופי המאבק בשחיתות.

עם זאת, המשבר ההוא העלה אצל רבים סימני שאלה לגבי מחויבותו של זלנסקי לרפורמות אמיתיות והפרשה החדשה רק צפויה לחזק אותם.