"אבלה את שארית חיי בכלא ואמות כאן": יומני נבלני נחשפים

אלכסיי נבלני, מנהיג האופוזיציה הרוסית שמת השנה בנסיבות מסתוריות בכלא, חזה מראש את גורלו המר אך סירב להרים ידיים – כך עולה מקטעים מיומניו של נבלני, שפורסמו לקראת צאתו של ספר זיכרונותיו, "פטריוט".

"אני אבלה את שארתי חיי בכלא ואמות כאן", כתב נבלני במרץ 2022. "לא יהיה אף אחד להגיד לו שלום. כל ימי השנה יצוינו בלעדיי. לעולם לא אראה את נכדיי".

נבלני, יריבו הבולט ביותר של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, מת בפברואר במושבת עונשין בחוג הארקטי, שם ריצה 19 שנות מאסר בגין עבירות שונות, כולל הנהגת ארגון "קיצוני". הוא, תומכיו ומדינות המערב ראו בכליאתו רדיפה של הקרמלין, שמצדו התכחש לכך.

נבלני מופיע בדיון בבית משפט מתאו בכלא

עורך הדין לשעבר, שנאבק בשחיתות בצמרת הרוסית, איבד את חירותו לעד כששב מגרמניה לרוסיה ב-2021, בתום החלמתו מהרעלה של גז עצבים, שלפי ההערכות בוצעה בידי סוכניו של פוטין.

רבים הזהירו אותו לבל ישוב לרוסיה, אך נבלני ניסה להסביר ביומניו מדוע בכל זאת בחר להסתכן ולחזור למולדתו.

"אני לא רוצה לוותר על ארצי או לבגוד בה. אם האמונות שלכם אומרות משהו, אתם חייבים להיות מוכנים להיאבק למען ולהקריב קורבנות במידת הצורך", כתב נבלני.

המו"ל של הספר, "אלפרד א. קנופף", הודיע באפריל על הוצאתו לאור. הוא אמר שנבלני החל לכתוב אותו בעת שהחלים מההרעלה והמשיך בו גם אחרי שנכלא ברוסיה.

נבלני הפגין בכתביו גם את מחויבותו הבלתי מתפשרת למאבק בשחיתות ברוסיה. "הגישה שלי למצב היא בהחלט לא גישה של פסיביות מהורהרת. אני מנסה לעשות כל מה שאני יכול מכאן כדי לשים קץ לסמכותנות", כתב במרץ 2022.

אלמנתו, יוליה נבלניה, מסרה בהצהרה כי הספר הוא עדות לחייו של בעלה ול"מחויבותו הבלתי מעורערת למאבק בדיקטטורה". היא הוסיפה כי ספר הזיכרונות יפורסם ב-11 שפות, כולל רוסית.

נבלניה, שחיה בגלות, הבטיחה להמשיך את המאבק במשטרו של פוטין במקומו של בעלה.

אם אכן ידו של הקרמלין הייתה אחראית למותו של נבלני, כפי שקרה עם יריבים אחרים של פוטין אחרים לאורך השנים, ייתכן שהיה זה מתוך רצון למנוע ממנהיג האופוזיציה להשתחרר בעסקת אסירים עם המערב.