שנה למלחמה בסודאן, המל"טים האיראניים עשויים לשנות את התמונה לטובת הצבא

אחד המשברים ההומניטריים החמורים ביותר בעולם התחולל בשנה האחרונה בסודאן, בסכסוך שזכה לעניין מועט למדי מהקהילה הבינלאומית וסיומו לא נראה באופק.

הלחימה פרצה בעקבות סכסוך בין מנהיג הצבא ושליט המדינה בפועל, הגנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן, וסגנו, מוחמד דקאלו, המכונה חמידתי, מנהיג מיליציית כוחות ההתערבות המהירה.

השניים חלקו את השליטה על סודאן מאז שהפילו את בעל בריתם לשעבר, הרודן עומר אל-בשיר, בהפיכה ב-2019, שאותה הם הבטיחו להעביר לידיים אזרחיות. במקום זאת, הרצון של שניהם להגן על האינטרסים שלהם הוביל להתנגשות צבאית שגרמה למעשי זוועות ולקריסה כלכלית, עם שובן של הסנקציות הבינלאומיות.

מטוס איראני בנמל תעופה בעיר פורט סודאן

הלחימה התרכזה תחילה בבירה חרטום ובערים הסמוכות לה, כשהמורדים נטמעו היטב בין האזרחים והקשו על הצבא חרף יתרונו האווירי.

העימותים גלשו, שוב, לחבל דארפור, שעבר רצח עם כבר בתחילת המילניום על ידי מיליציות ערביות שמהן קמו כוחות ההתערבות המהירה. אלו שבו לשיטות האכזריות מהסכסוך הקודם, הכוללות מעשי רצח המוניים, אונס וביזה.

יותר מ-8.5 מיליון בני אדם נמלטו מבתיהם לאורך השנה האחרונה, נתון שהפך את משבר העקורים בסודאן לגדול ביותר בעולם. מאות אלפים נמלטו למדינות השכנות, הסובלות מבעיות רבות משל עצמן.

בשבועות האחרונים, צבא סודאן הצליח להשיב לידיו את המומנטום בשדה הקרב אחרי שרשרת מפלות שספג מול המורדים. הוא השתלט מחדש על שטחים בבירה חרטום, לא מעט בזכותם של כטב"מים שלפי דיווחים שונים הגיעו מאיראן.

נשיא איראן ושליט סודאן בורהאן

צבא סודאן וטהראן חידשו לאחרונה את היחסים שנותקו ביניהם בעקבות החרם שהטילה ערב הסעודית על איראן ב-2016, ותמונות לוויין ואחרות תיעדו מטוסים איראניים המזוהים עם משמרות המהפכה פורקים את סחורתם בעיר הנמל פורט סודאן. איראן רוצה בתמורה הקמת בסיס לחופי הים האדום, אך צבא סודאן דוחה זאת נכון לימים אלו.

בורהאן, שתחת הנהגתו חברה סודאן להסכמי אברהם עם ישראל אך לא באמת כוננה עמה יחסים דיפלומטיים מלאים, נהנה גם מתמיכתן של מצרים ואריתריאה ואף של אוקראינה.

אוקראינה, שבמלחמתה על הבית סובלת מנחת זרועם של הכטב"מים האיראניים, מוצאת את עצמה לפתע באותו צד של טהראן במלחמה בסודאן. לפי שורת דיווחים אוקראיניים ובינלאומיים, קייב שלחה כוחות מיוחדים לסודאן במטרה לפגוע בקבוצת שכירי החרב הרוסית ואגנר. הכוחות האוקראיניים, לפי דיווח של וול סטריט ג'ורנל, אף הצליחו לחלץ את בורהאן שהיה נצור בבירה חרטום.

מנגד, חמידתי, נתמך על ידי איחוד האמירויות הערביות, שרואה בו בלם מול הגורמים האסלאסמיטיים שנותרו בצבא סודאן ובמוסדות המדינה עוד מימי משטרו של בשיר. לפי דוח של האו"ם ושורת דיווחים אחרים, האמירויות מספק לו נשק מצ'אד דרך מטוסים הנוחתים כמה פעמים בשבוע. 

האמירויות, שהתערבה בשורת סכסוכים במזרח התיכון בשנים האחרונות, מכחישה זאת.

מידת המעורבות של כוח ואגנר אינה ברורה. חמידתי טוען שהוא המליץ לסודאן לנתק את היחסים עם קבוצת שכירי החרב בעקבות סנקציות אמריקניות שהוטלו עליה, אך לפי דיווחים שונים היא ממשיכה לספק לו תמיכה גם אחרי חיסול מנהיגה יבגני פריגוז'ין.

כשכל אחד מהצדדים מבוצר בעמדתו, קשה לדעת כיצד תתפתח השנה השנייה למלחמה. הכטב"מים האיראניים אכן הצליחו לשנות את המשוואה בלחימה לטובת הצבא המעודד מהישגיו האחרונים, אך גם המורדים מצוידים בכלי טיס בלתי-מאוישים ובעלי ניסיון רב בלוחמת גרילה.

אזרחי סודאן, שהתמלאו תקוות לעתיד טוב יותר כשהרודן בשיר הודח סוף סוף לפני כחמש שנים, יהיו אלו שימשיכו לסבול מנחת זרועם של הגנרלים מלאי הגאווה והאגו השוטפים את המדינה בנהרות של דם.