לאור האיומים מסין, צבא יפן יעבור את השדרוג הגדול ביותר שלו מאז מלחה"ע ה-2

יפן גיבשה תכנית חומש צבאית חדשה, שתכלול את השדרוג המשמעותי ביותר של צבאה מאז מלחמת העולם השנייה. בסימן לכך שרוח החוקה הפציפיסטית שלה כבר אינה תואמת את ימינו, טוקיו תשקיע 320 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות לצורך הצטיידות בטילים המסוגלים לפגוע בסין והיערכות לעימות ממושך. 

טוקיו מהרהרת זה שנים בשינוי עמוק בתפיסה הביטחונית שלה לאור התוקפנות של סין והאיום הגרעיני של קוריאה הצפונית. המהלך שטרף את הקלפים היה פלישתה של רוסיה, שכנתה של יפן, אל אוקראינה בפברואר והחשש מתסריט דומה של פלישה סינית לטייוואן. עם תכנית זו, תקציבה הביטחוני של יפן יהיה נמוך רק מאלו של ארצות הברית וסין. 

רשימת הקניות של יפן כוללת את טילי השיוט האמריקניים "טומהוק", בנוסף לטילים מיירטים, מל"טים, אמצעי תקשורת לווייניים, מטוסי F-35, מסוקים, צוללות, ספינות קרב ומטוסי תובלה. 

ראש הממשלה, פומיו קישידה, אמר כי יפן ואזרחיה נמצאים ב"נקודת מפנה בהיסטוריה". לדבריו, תכנית החומש הצבאית היא "תשובתי לאתגרים הביטחוניים השונים שעמם אנחנו מתמודדים". קישידה סובל מאחוזי תמיכה נמוכים מאוד – כ-33% - וסקר שנערך לאחר הכרזתו העלה כי רוב הציבור מתנגד למימון התכנית באמצעות העלאת מסים על מוצרי טבק ותאגידים, כפי שמתכנן ראש הממשלה. 

יפן חוששת שרוסיה קבעה תקדים שיעודד את סין לתקוף את טייוואן, לאור העובדה שבייג'ינג מודה כי היא לא שוללת שימוש בכוח כדי להשתלט על האי. מלחמה בין סין לטייוואן עשויה לאיים על איים יפנים סמוכים, לפגוע בקווי אספקת השבבים העולמית ולחנוק נתיבי שיט למעבר נפט מהמזרח התיכון. על פי התכנית, הממשלה תאגור חלקי חילוף וסוגים שונים של חימושים, תרחיב את מערכות התחבורה ותפתח יכולות סייבר התקפיות. 

יפן, שהייתה בברית עם גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ויתרה על יכולותיה לנהל מלחמה ועל האמצעים הדרושים לכך בחוקה שכפתה עליה ארצות הברית אחרי שהכניעה אותה בשתי פצצות אטום. ואולם, המסמך האסטרטגי של הממשלה בטוקיו גורס כי "הפלישה של רוסיה לאוקראינה היא הפרה חמורה של החוקים האוסרים על שימוש בכוח והיא ערערה את יסודות הסדר הבינלאומי". 

סין, קובע המסמך, היא "האתגר האסטרטגי הגדול ביותר שעמו התמודדה יפן מאז ומעולם". 

שגרירות סין בטוקיו טענה כי המסמך החדש כולל "טענות שקריות" כלפי הפעילות הצבאית של סין באזור, בעוד שבעלות בריתה של יפן הביעו תמיכה בתכניתה החדשה. 

"ראש הממשלה נתן הצהרה אסטרטגית ברורה וחד-משמעית לגבי תפקידה של יפן לשמור על הביטחון באזור הודו והפסיפיק", אמר שגריר ארצות הברית ביפן, רם עמנואל. "הוא שם דגש על ההרתעה של יפן". 

נשיאת טייוואן, צאי אינג-וון, אמרה כי היא מצפה לשיתוף פעולה ביטחוני גדול יותר עם יפן. "אנו מצפים שטייוואן ויפן ימשיכו ליצור הישגים משותפים חדשים בתחומים שונים כמו הגנה וביטחון לאומי, כלכלה, סחר ותעשייה", אמרה הנשיאה במפגש שקיימה בבירה טייפה עם יו"ר ארגון הסחר היפני-טייוואני. 

מסמך אסטרטגי נוסף העוסק בביטחון הלאומי ומתמקד בסין, רוסיה וקוריאה הצפונית, הבטיח שיתוף פעולה הדוק עם ארצות הברית ומדינות דמוקרטיות אחרות אל מול האיומים על הסדר הבינלאומי. 

"התכנית מציבה כיוון חדש ליפן. אם היא תבוצע כמו שצריך, כוחות ההגנה העצמית של יפן יהפכו לכוח יעיל אמיתי וברמה עולמית", אמר אדמירל יוג'י קודה, שפיקד בעבר על הצי היפני. גורמים בצבא יפן אמרו כי הבעיות הדחופות ביותר הן מחסור בתחמושת ובחלקי חילוף, שכבר גרמו לקרקוע מטוסים והשבתת ציוד צבאי אחר. 

טושימיצ'י נגאוויה, גנרל לשעבר בחיל האוויר של יפן, אמר כי המדינה אינה ערוכה למלחמה ארוכה כמו זו המתנהלת באוקראינה. "יפן מתחילה באיחור, זה כאילו שאנחנו בפיגור של 200 מטר בריצת ספרינט של 400 מטר".  

הוצאות הביטחון של סין עקפו את אלה של יפן בתחילת המאה הנוכחית, וכיום הן כבר גדולות מהן פי ארבעה. התוכנית תכפיל את הוצאות ההגנה לכ-2% מהתוצר המקומי הגולמי לאורך חמש שנים, ותעבור את ההגבלה של 1% שכפתה על עצמה יפן מאז 1976. היא תגדיל את תקציב משרד ההגנה לכעשירית מכלל ההוצאות הממשלתיות. התכנית אמורה לספק גם עבודה רבה לתעשיות המקומיות, כמו מיצובישי, שצפויה להוביל פרויקט לפיתוח טילים ארוכי-טווח לצד מעורבותה במיזם לפיתוח מטוסי קרב מקומיים יחד עם חברות מבריטניה ומאיטליה.