סופו של האביב הערבי?

הלך הרוח במזרח התיכון תמיד נע על בין יאוש לתקווה, אך נדמה שבשנים האחרונות הוא זז מהר יותר מהרגיל. מאז המהפכה שהתחוללה בתוניסיה בתחילת 2011, שלמעשה בישרה את פרוץ "האביב הערבי", עתידו של האזור נצבע בכל פעם בצבעים אחרים, בהתבסס על ההתפתחויות המידיות בשטח. גל המחאות העממיות שהביא להדחתם של בן עלי התוניסאי, צלאח התימני ומבארכ המצרי זרע תקווה כי מדינות האזור יאמצו את הדמוקרטיה בצורה שקטה וללא שפיכות דמים ניכרת. אולם, מלחמות האזרחים שפרצו בלוב ובסוריה, ששמו לעצמן כמטרה את הדחתם של הרודנים מעמר קד'אפי ובשאר אל-אסד, לימדו כי העריצים הוותיקים השכילו שלא לאפשר להפגנות נגדם לתפוח, אלא לגדוע אותן באבן. אמנם קד'אפי חוסל בסופו של דבר על ידי המורדים, אך אסד עדיין מצליח לשלוט בחלקים מסוריה ובעת האחרונה הוא כבש מחדש שטחים רבים שהיו בשליטת המורדים. גם בחריין, שבה שולט מיעוט סוני על רוב שיעי, הזדקקה לסיוע צבאי מצד סעודיה על מנת לדכא את המחאות בשטחה.

בניינים הרוסים בעיר חלב אחרי הפצצה של חיל האוויר של סוריה

במקביל לכך, הדמוקרטיות הצעירות שקמו בתוניסיה ובמצרים, הושיבו על כס השלטון מפלגות המייצגות את תנועת "האחים המוסלמים". מלל רב נכתב על השינוי בתחזית הצפויה לאזור- רבים הצהירו כי כבר לא מדובר ב"אביב ערבי", אלא ב"חורף אסלאמי", שעומד להקפיא את האזור כולו. כישלון "האחים המוסלמים" בבחירות בלוב יצר סדקים ראשונים בתיאוריה, כשהדחתו של מרסי במצרים על ידי הצבא ונפילת הממשלה האסלאמית בתוניסיה מוטטו אותה לגמרי. מאז הספיקה מצרים להכריז על התנועה כעל ארגון טרור ולרדוף את תומכיה, הוקמה ממשלת מומחים בתוניסיה ונחקקה חוקה חדשה, ליברלית באופן יחסי. קטר נותרה מפלטה האחרון של התנועה המוכה, מה שהביא לסכסוך בין קטר לבין שאר מדינות המפרץ, אשר רואות ב"אחים המוסלמים" איום קיומי על שושלותיהן המושחתות והעשירות.

עבד אל-פתאח א-סיסי. אותו רודן באותה אדרת.

אם כן, אחרי שלוש שנים של מהפכות ומאות אלפי הרוגים, דומה שהרגרסיה בשיאה - במצרים הצבא חזר לקדמת הבמה, והגנרל ושר הביטחון לשעבר עבד אל-פתאח א-סיסי נבחר ברוב שלא היה מבייש את צדאם חסין, בבחירות שאותן אף אחד לא באמת מחשיב כדמוקרטיות וחופשיות. בלוב, ארץ המיליציות, חדלה המדינה להתקיים הלכה למעשה. הגנרל בדימוס ח'ליפה חפתר החליט שהוא מאס בחוסר האונות של השלטון, והסתער עם המיליציה שלו על הפרלמנט. כעת הוא דורש להעביר לידיו את סמכויות השלטון עד אשר תחוקק חוקה חדשה וניתן יהיה לקיים בחירות חדשות. חפתר טוען כי ללא פעולה תקיפה נגד המיליציות האסלאמיות, תיפול המדינה לידיהם ותהפוך לקן טרור. בתימן, הכריז הנשיא עבד רבו מנצור על מלחמה כוללת עם ארגון אל-קאעדה, שקנה אחיזה בדרום המדינה, בזמן שמתחולל מרד נוסף בצפון המדינה, מצדם של מורדים שיעים, שנתמכים על ידי איראן.

בצורה מעגלית חזרנו שוב לתוניסיה - המדינה היחידה שיכולה להעניק תקווה ליתר מדינות האזור, שמא רעיון החופש טרם אבד. אמנם הדרך ליציבות עוד ארוכה, והעדר תאריך מוסכם על בחירות חדשות הוא מקור למבוי סתום בעתיד, אך הצלחתה של תוניסיה להתבסס כמדינה שבה קיים דיון פתוח על היחסים שבין דת לבין מדינה ולהתאושש מבחינה כלכלית אחרי שלוש שנים של תהפוכות פוליטיות, עשויה להחיות את האמונה שהפלתם של רודנים, ותיקים כחדשים, והקמת חברות ליברליות וחופשיות באמת עודנה אפשרית.