העשור של האדם הפשוט

מהפכות השבוע

המהפכה האחרונה שהתרחשה באוקראינה לפני כשבועיים, שבה הפילו ההמונים את הנשיא המושחת והפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ', היא רק חלק מגל של מחאות עממיות ומהפכות ששטפו את העולם מתחילת העשור השני של המאה ה-21.

בסוף שנת 2010, מוחמד בועזיזי התוניסאי הצית את עצמו למוות במחאה על סגירת דוכן הירקות שלו על ידי המשטרה. היה זה הגפרור שהדליק את אש המחאה והמהפכה בעולם הערבי בפרט וברחבי העולם בכלל, אש שהועברה על ידי האדם הפשוט שקצה נפשו בשחיתות וברודנות המדינה.

מאז נפלו המשטרים בתוניסיה, במצרים(פעמיים), בלוב, בתימן ובאוקראינה. בסוריה מתחוללת מלחמת אזרחים רצחנית כבר יותר משלוש שנים שמטרתה המקורית הייתה להפיל את הרודן באשר אל-אסד, ובחריין נזקקה לסיוע של סעודיה השכנה על מנת לדכא את המהומות בשטחה, כשמפעם לפעם הן מתעוררות מחדש. בחודשים האחרונים נוספו לקלחת ההפגנות עוד מספר מדינות, שגם בהן עשויה להתרחש מהפכה או שינוי שלטוני משמעותי:
  
ונצואלה

בחודש האחרון החלה האופוזיציה במדינה הדרום-אמריקנית לנהור אל הרחובות במדינה, בעקבות החרפת המצב הכלכלי במדינה ובשל שלטונו הריכוזי של נשיא המדינה, ניקולס מדורו. מוצרי מזון בסיסיים כגון שמן, קמח וחלב הפכו למצרך נדיר עבור האוכלוסייה והאדרתו המתמשכת של שליטה הקודם של המדינה, הוגו צ'אווס, כאילו שהיה גיבור מיתולוגי, הושמה ללעג.

האופוזיציה, ובראשה אנריקה קפרילס, שהפסיד בבחירות מפוקפקות למדורו, דורשת את התפטרותו של הנשיא וקיום בחירות חדשות במדינה. במהלך היום, המחאות נושאות אופי רגוע ושלו, אולם בלילות הרוחות מתלהטות, כשאנשי האופוזיציה מקימים מתרסים ברחובות ומפונים בכוח על ידי כוחות הביטחון. על פי דיווחי הממשלה, בגל המחאה החמור ביותר שנראה במדינה מזה זמן רב, נהרגו יותר מעשרים בני אדם.

אם מדורו רוצה לשמר את שלטונו, עליו לנסות ולהכיל את ההפגנות מבלי לגרום לשפיכות דמים גדולה מדי. אולם, זוהי הבעיה הגדולה ביותר שניצב בפניה כל שליט מדינה, שצריך להתמודד עם זעם התושבים. אם לא ידכא את המהומות, מחסום הפחד ישבר וההמונים ייצאו לרחובות. אם יגיב ביד קשה מדי, הוא עלול לגזור עליו בידוד עולמי ותחושת התושבים ש"אין להם יותר מה להפסיד" רק תתחזק.

תורכיה

המשבר החמור הראשון בשלטונו של רג'ב טיב ארדואן החל בחודש מאי האחרון, אז החליט ארדואן לפנות את פארק טקסים לטובת הקמתו של מרכז מסחרי חדש. כמו שקורה לא אחת, הפגנות בקנה מידה מצומצם הלכו ותפחו ככל שהשלטון ניסה לדכא אותן. כשהיה נדמה שההפגנות יוצאות משליטה, הצליח ארדואן לנטרל אותן, הן באמצעות פשרה שתשאיר את הפארק פתוח והן באמצעות דיכוי משטרתי אלים.

לאחרונה נחשפו מספר פרשיות שחיתות הקשורות לארדואן ולבנו, כאשר שיחה שהודלפה בין השניים חשפה שיג ושיח על הצורך להיפטר מסכום כסף גדול שברשותם, ובהקלטה אחרת נשמעים השניים משוחחים על עסקה כספית, שבמהלכה אמר אדואן: "הם יפלו לידינו". אמנם קשה לדעת אם מדובר בהקלטות אמיתיות, אך הנזק לתדמיתו ההולכת ונשחקת ממילא של ארדואן כבר נעשה.

אם לא די בכך, חמתם של הצעירים במדינה עלתה לאחרונה, כאשר אושר "חוק הצנזורה", שיאפשר לשלטונות לחסום אתרי אינטרנט ללא צו בית משפט. רבים ממתנגדיו של ארדואן טוענים כי החוק יסייע לו להשתיק ביקורות נגדו, אך הוא כמובן הכחיש בתוקף. בימים האחרונים הזהיר ארדואן שהוא עלול לחסום גם את אתר הרשת החברתית "פייסבוק" וגם את אתר שיתוף הסרטים "יוטיוב". 

בסוף החודש תיערכנה בחירות מקומיות ברחבי תורכיה, וארדואן הכריז שאם מפלגתו תפסיד, הוא לא יהסס להתפטר. השאלה הגדולות הן האם הבחירות תהיינה חופשיות באמת? אם כן, האם תורכיה אכן מאסה בארדואן? והאם הוא אכן יעמוד במילתו ויפרוש במידה שיפסיד?

תאילנד

ב-2006 הדיח הצבא התאי את ראש הממשלה והטייקון טקסין שינוואטרה, לאחר חודשים של הפגנות נגדו, ששיתקו את המדינה. טקסין שהה באותו הזמן בארצות הברית, ומאז נאסרה חזרתו למדינה. אולם, אחותו יינגלוק שינאווטרה זכתה בבחירות לראש ממשלת המדינה ב-2011 ומבקריה טענו שהיא בעצם בובה של טקסין, שפועלת לפי הוראותיו וממתינה לזמן שבו יוכל לשוב למדינה.

בחודש נובמבר הקודם החלו מתנגדיה להתאסף ולהפגין ברחבי בנגקוק, בדרישה לסילוק יינגלוק מכס השלטון. כעשרה הרוגים נרשמו עד כה בעימותים, וראש הממשלה עזבה את הבירה ועברה למקום בטוח יותר, משם היא מנהלת את המדינה. בניסיון לשכך את הכאוס במדינה, נערכו בחירות בחודש שעבר, אולם קלפיות רבות לא היו נגישות בשל נוכחות אנשי האופוזיציה. הצבא הודיע שלא יתערב בנעשה במדינה כפי שעשה ב-2006, אך ניתן להניח שאם המדינה תגלוש למהומות דמים, הוא יתערב בנעשה בתור מגן העם. הבחירות תימשכנה בסוף החודש, אך ספק אם זה ירצה את מתנגדי משפחת שינוואטרה.